פסק-דין בתיק תע"א 1677-09

עניינו של פסק דין זה תביעה שהגישה הגב' נדזדה דיכנה, (להלן: "התובעת") נגד מדינת ישראל (להלן:" הנתבעת") לקצבת שארים בעקבות פטירת המנוח זורבי גורשוילישוילי ז"ל (להלן:" המנוח") בתאונת דרכים בחודש אפריל 2007. בתביעה נטען כי התובעת זכאית לגמלת שארים מכוח היותה הידועה בציבור של המנוח ביום פטירתו. סוגיה זו - שאלת היותם של התובעת והמנוח ידועים בציבור ערב פטירת המנוח - היא העומדת במוקד פסק דין זה. 

הצדדים והרקע לתביעה:

1.         התובעת תושבת אשקלון עלתה לארץ בתחילת שנות ה - 90 ממדינות חבר העמים לשעבר. בשנת 99 פתחה התובעת בהליכי גירושין מבעלה דאז, הליך שהסתיים בגירושין בשנת 2005 (ראה: עדות התובעת עמ' 6 לפרוטוקול מיום 16.6.10 שורות 18 , 19).

2.         המנוח, זורבי גורשוילישוילי ז"ל, הועסק כאזרח עובד צה"ל החל מחודש מרץ 83' ועד לפטירתו בחודש אפריל 2007. המנוח היה גרוש, הליכי הגירושין של המנוח ממי שהייתה אשתו דאז, הסתיימו במהלך שנת 2001 (ראה: סעיף7 ג' לכתב התביעה). 

3.         תנאי העסקתו של המנוח כללו בין היתר זכות לקצבת שארים המשולמת לשאריו על פי הכללים הקבועים בתקנון "מבטחים", תקנון אחיד - קרן פנסיה לעמיתים ותיקים מהדורה חמישית מאוגוסט 2005 (להלן: " תקנון מבטחים"). קצבה המשולמת בפועל על-ידי המעבידה , הנתבעת- מדינת ישראל.

5.         עפ"י תקנון מבטחים משולמת קצבת שארים לאלמנת מבוטח, זו מוגדרת כ- " בת זוגו של מבוטח ביום בו נפטר ובלבד שגרה עימו במשך שנה אחת רצופה עד לאותו המועד ...."; לענייננו בת זוג מוגדרת בתקנון מבטחים כ "מי שהוכרה כידועה בציבור כאישתו של מבוטח פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית המוסמכת לכך".

6.         בתביעתה טענה התובעת כי היא ה"ידועה בציבור" של המנוח משנת 2000 לערך ועד לפטירתו. בהתאם ביקשה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה קצבת שארים בעקבות פטירת המנוח, בהתאם לכללים הקבועים בתקנון מבטחים. 

7.         בכתב ההגנה ובסיכומיה טוענת הנתבעת כי דין התביעה להדחות משלא הוכח כי התובעת היא מי שהיתה ידועתו בציבור של המנוח נכון ליום פטירתו.

ההכרה ב"ידועה בציבור":

8.         בפסק הדין ע"ע 6-37/37 פוגל נגד מבטחים, קבע בית הדין הארצי מבחנים לעניין ההכרה במי שהיא "ידועה בציבור" בהקשר זה קבע בית הדין הארצי כי:

"המבחן להכרה כידועה בציבור כאשתו של פנסיונר הוא כפול: ראשית -  על בני הזוג לקיים חיי משפחה, דהיינו, מערכת יחסים אנטימית המבוססת על יחס של חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. שנית - עליהם לנהל משק בית משותף, אך לא סתם מתוך צורך אישי של ניהול וכדאיות כספית או סיכום ענייני אלא כפועל יוצא טבעי לחיי משפחה משותפים כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים".

9.         בפסק הדין עב"ל 288/08 יצחק אלימלך נגד המוסד לביטוח לאומי, עמד בית הדין הארצי על היחס שבין שני חלקיו של המבחן, להכרה בבן זוג כ"ידוע בציבור" וכך נאמר:

            "הגדרת ידועים בציבור לענייננו הינה הגדרה משפטית ולא הגדר מילולית בני זוג הידועים בציבור הינם כאלה שכל עוד מתקיים בהם המבחן הכפול. המבחן הסובייקטיבי של רצון לקשירת חיים יחדיו, וכפול יוצא ממנו המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף. לעניין הוכחת הקשר הזוגי כאמור כיוון הבחינה הוא הפוך, כלומר המבחן האובייקטיבי מעיד על קיום לכאורה של המבחן הסובייקטיבי".

            יוצא מכן כי ניתן ללמוד על רצונם הסובייקטיבי של בני הזוג "לקיים קשר של תמיד", מתוך עובדת קיומו של ממשק בית משותף, ובפרט מגורים תחת קורת גג אחת. ומכן משלא מתקיים המבחן האובייקטיבי, ההנחה היא שגם המבחן הסובייקטיבי איננו מתקיים בבני הזוג אשר נטען כי הם מקיימים קשר של "ידועים בציבור".

10.        במהלך השנים ריככה הפסיקה את דרישת המגורים המשותפים כך שבמקרים בהם בני הזוג אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת, בשל נסיבות שנמצאו מוצדקות, לא היה בכך כדי לשלול את ההכרה בהם כ"ידועים בציבור" (ראה: ב"ל 3096/00, סקרטרבה לריסה נ' המוסד לביטוח לאומי).

11.        עם זאת יש להדגיש. בפסק דין פוגל המוזכר לעיל ובפסקי דין רבים נוספים, ההכרה במוסד הידועים בציבור באה ליתן תוקף ליחסים שבין שניים בהם מתקיים הפן הפונקציונאלי של חיים משותפים, במצבים בהם יחסים אלה אינם מקבלים ביטוי פורמאלי של נישואים (כך בפסק הדין פוגל, מערכת ביחסים שבין ידועים בציבור, היא כזו המאופיינת במסירות ונאמנות בין שותפיו, קיום משק בית משותף שאיננו פרי של צורך אישי, אלא פועל יוצא של קשר בין שותפים הדבקים זה בזה וכיוצ"ב מאפיינים). לפיכך, מקום שבני זוג נמנעו מלקיים מסגרת של חיים משותפים, העובדה כי בין השניים התקיימה מערכת יחסים בעלת אופי אינטימי אשר יכול ונמשכה על פני שנים - איננה מספקת להכרה בהם כ"ידועים בציבור" (ראה: נשואים בעל כורחם, ניתוח ליברלי של מוסד הידועים בציבור - שחר ליפשיץ עיוני משפט כ"ה; עב"ל 731/07 לובוב קרישנר נגד המוסד לביטוח לאומי).

12.        לבסוף יצוין כי   שאלת ההכרה במי שטוענת כי היא ה"ידועה בציבור" של פלוני היא עניין שבעובדה אותה יש להוכיח בראיות. לעניין זה נפסק כי:

 "יש צורך בראיות כי האישה היתה ידועה בציבור כאשתו של האדם בו מדובר, ובציבור קיבלו את השניים כבעל ואישה, וכך התייחסו אליהם. יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין" ע"ע 1016/00 טלינסקי ליובוב נ' קרן הגמלאות המרכזית פסקה 10 לפסק הדין.

13.        בחזרה לעניינינו יש לבחון על בסיס העדויות שהציגה התובעת אם התקיימו בה והמנוח המבחנים להכרה בהם כ"ידועים בציבור". לשם כך אפנה בשלב זה להצגת העובדות.